נוסחת האילומינטי לייצירת שליטת מוחות טוטאלית בלתי ניתנת לגילוי אצל עבדים 

דרך אחת להסביר כיצד עוברים העבדים הכשרה היא לקשר מקרה שבו צמד הכותבים צפו אל עבר משפחה שטנית המבצעת התנייה בכדי לכפות את שליטת המוח על ילדיהם בשעה שהם "אכלו" ביחד עם משפחתם במסעדה. בהמשך להתייחסות למקרה מעניין זה, הפרק יסקור מגוון שיטות פסיכולוגיות המשמשות להתניית עבדים.

הבחנה של משפחה שטנית

בעת ביצוע התנייה ממלכתית על ילדיהם

הבעל של המשפחה היה בן 28 והאשה בערך 26. איש צעיר (יתכן שהוא דוד של הילדים) בערך בגיל25 ישב איתם בשולחן. למשפחה היו 5 ילדים, בתוך גילאים שנה וחצי עד שבע. במשך כל הזמן שצפינו בהם, שהיה יותר משעה, לא ראינו אקט אחד של אהבה, לא אקט אחד של חינוך או טיפוח מצד ההורים. הכל היה תכנות תכנות ועוד תכנות. לבעל היתה גישה של שליטה על ילדיו. הוא היה צעיר מהסוג הפרוע והמשוכנע. רק מלהרכיב את הדברים ביחד נהיה ברור לי כשמש שהוא מרוויח משכורת טובה ושהוא ואשתו נהנים מבוטות. לאשתו היה מבט מת יותר מכל אדם שראינו בחיינו. היא נראתה כמכשפה שטנית מהסוג הרע ביותר.

לבחור הבן 25 לערך היה סכין מאוד גדול מאחורי הגב שאליו שמנו לב רק לאחר מבט מקרוב על תנועותיו. למרות שהשעה היתה 1 בצהריים, המבוגרים קראו לארוחה "ארוחת בוקר".

הילד במרכז היה בן 5 בערך. היתה לו אחות גדולה ושני אחיות צעירות יותר ולכל אלה היה אח תינוק. במשך כל הזמן שמשפחתם היתה שם, הילדים לא אכלו כמעט כלום. הילד בן החמש כרסם קליפת מלון בנסיון לדלות הזנה ממנה. חלק משליטת מוחית הוא מניעת אוכל מהגוף. הילדים המסכנים לא ביקשו כלום; זה הסימן שמשהו לא נורמטיבי. במשך כל הזמן שהמשפחה בילתה במסעדה, האם והאב לקחו תורות וירו שאלות לעבר הילד בן החמש, שאלה אחר שאלה. השאלות היו למשל:

מהי בירת פלורידה? מהו האלמנט ה-70 בטבלה המחזורית? מה הם שמות חמשת הנשיאים הראשונים? מהו השורש המרובע של 121? הילד ענה ברובוטיות על כל שאלה נכון.
השאלות לא היו שאלות אלא תכנות ופקודות. בטון מאיים אמרה האם, “איזה תוצרת מכונית זאת היתה? זאת שאלה." (בעצם מה שאמרה היתה פקודה.) בערך באותו הרגע הם אמרו, “תתעורר, תתעורר, תתעורר.” (פקודה היפנוטית.)
זוג שישב במסעדה צפה כמה צייתנים הם הילדים, והם גם שמעו כיצד הילד הקטן הזה עונה תשובות למופת לשאלות קשות ומהירות. הם התלהבו והבחורה ניגשה לספר להורים כמה נפלאה היתה משפחתם. לאחר ששיבחה את המשפחה לטובה במשך כ-10 דקות פנתה הבחורה לדברים אחרים. לשנינו היה קשה מאוד לעכל את המחמאות שהבחורה הזרה נתנה להורים האלה. התגובה הטבעית היתה לגרום לה לסתום את השבחים והמחמאות שלה. היא החמיאה באופן נאיבי מבלי לדעת, שההורים האלו ביצעו אחד משליטות המוח הגועליות ביותר אם לא הכי גועלית שהומצאה.

שאלה אחר שאלה הינה טכניקה נוספת לשליטת מוחות. למעשה, כל האלמנטים שבהם צפה פריץ בשולחן באותו יום נוסו ותורגלו באופן מעשי כבר ע"י פריץ, אחד הכותבים, כאשר הוא היה ב Beast Barracks שב- West Point, USMA. הילדה הקטנה חזרה על התכנות שלה, “אין לי כלום בתוכי.” היא בעצם שרה את זה. לאחת הילדות התפרץ שינוי אישיות והיא דיברה עם עצמה בין אישיות אחת והשניה. היא הניחה את ידה על רקתה באופן דחלילי (הקוסם מארץ עוץ) מתוכנת. תועות ראשה היוו הסגרה ברורה לאילו מאיתנו שמכירים תכנות ממלכתי.

ההורים בחרו את המקום לאכול בו בגלל תמונה גדולה, סוריאליסטית, מעליהם על הקיר בא מצויירים פרחים חכולים ואדומים, מים והרים. התמונה שימשה כמכניזם של ערבוב ופיזור, כאשר הילד התבונן ולמד אותה בה, מה שעשה במשך זמן ארוך ביותר בטראנס. הילדה האמצעית השליחה עפרונות צביעה לתוך כוס פוליסטרן ואמרה “הכנסו לתוך האש.” אז היא אמרה "אני סגולה.” “אני וורודה.” “אני מבינה שאת סגולה.” “אני מבינה שאת וורודה.” “צאי מפה לרגע.” מה שהיא עשתה היה לתת לעפרונות אישיות. בתכנות ממלכתי, האדם הופך ללא-אנושי לגמרי כך שכמה איזורי אישיות מביאים לאמונה שהם בעצם סרטים או תגים, חלקם קופים, ליצנים, חלקים מהאישיות הם בובות, חלק עצים, אריות או נמרים וכו'. איזורי המיניות של האישיות לרוב מתכנתים עצמם כחתולים ופרפרים.

בשעה שהילדה צבעה, הושיט אביה את ידו מעבר לשולחן וללא אזהרה לקח את העפרונות שלה, “העפרונות האלו לא מגיעים לך והייתי צריך לקחת אותם עוד קודם." הילדה לא עשתה דבר רע. זהו קטע של שליטת מוחות. האדם לומד שאין דבר נכון או שגוי הוא חייב רק להיות צייתן. הילדה הקטנה לא הגיבה אפילו שעפרונותיה נלקחו ממנה. כשהאמא דיברה, היא אמרה "ילדים" –היא לא אפילו פעם אחת הפכה דברים לאישיים. ההורים החלו עוד סדרת תכנותים ואמרו משהו כמו, “אני אתן לך סתירה. אם לא תספור אתה יכול לקבל סתירה, אנחנו סופרים 20 פעמים.” הקבעון על מסרים כפולים ללא ספק שבר את הילדים לחשוב כמתוכנת לאומת מצב שאנשים רגילים מגיבים לעולם החיצון. האשה פנתה אל התינוק שלה ואמרה, “תגיד לאבא להתראות".
כאשר הילד נופף ביי-ביי, נתקפה האמא עצבים, “אתה לא הולך לשום מקום.” זה משרת ליצירת בלבול. אז היא נישקה אותו ואמרה, “מתוקי, אתה רוצה תמונה?”

החלטנו לומר להם משהו, ועשינו כך בצורה של מחמאה לילדים שלהם. אף לא אחד ההורים הראה גאווה בילדיו מקודם כאשר נגשה הבחורה והחמיאה בטונות על הילדים, ואף לא כאשר אנחנו החמאנו במשפט אחד. במקום זאת, כשחילקנו מחמאה לילדים, האב החל לירות סדרת שאלות קשות לעבר הילד. זה היה עוד תכנות, אך כנראה הוא חשב שאנחנו נתרשם מאיך שהילד יכול לענות על שאלות קשות שנראו הרבה מעבר לידיעתם של בני גילו.

שני דברים מוזרים קרו בשעה ששוחחנו ם משפחה שטנית זו. הראשון, המלצרית נתנה למשפחה קופונים לגלידה חינם, אך ההורים נתנו אותם לנו מבלי שאף ילד הניף עפעף. שתיים, שאלתי את האב לגילאי הילדים והוא לא ידע לענות, או התנהג כאילו הוא לא ידע. אז הוא התערפל, “הם בני 1,2,3,4 ו-5 שנים.” אשתו ידעה שהתשובה תראה לנו מוזרה, והיא נזפה בו, “אתה אפילו לא יודע את הגילאים של הילדים שלך.” והוא ענה לה, “כן, הם בני 2,3,4,5 ו-6.” תשובתו השניה אף היא בלתי סבירה, אך אשתו לא התנגדה, והילדים המסכנים שלוטי המוח חוו אלמנט אחד נוסף של שליטת מוחות שטנית. הם אפילו לא מורשים להבין בני כמה הם. תאריכים, זמנים וגילאים שמורים מאוד ע"י בולבל במוח של הילדים למטרת סודיות ושליטה. לא רק זאת, כי ע"י מתן הפקודה ההיפנוטית "1,2,3..” האב הוריד את כל איזורי האישיות שמחזיקים את גופם של ילדיו, לתוך טראנס עמוק יותר. כאשר איזורים אלו בטראנס, יכל האב בקלות למשוך איזורים אחרים באישיות למעלה.

דברים אחרים שהורים עושים לילדיהם הממלכתיים

תקשורת כפולה ומכופלת ניתנת לרוב למפוצלים ע"י כל המתעללים שלהם. חלק מכפילויות אלו נחשבו מראש וחלק פשוט קרו עקב הטירוף של כל המצב הזה. למשל, בפולחן או תכנות, לילד ניתנת האפשרות לדקור או להדקר. בהלחמו בתכנות, אם איזור אישיות הולך לקראת הבראה, המתכנתים שתלו לכך מלכודת. עם איזה רוע חי העבד—הרוע של התכנות או הרוע של העולם החיצוני? איך מספר אדם את האמת לטראפיסט, כשהטראפיסט לא מסוגל לשמוע את האמת, אך עדיין דורש לשמוע את האמת? כן, יש שפע של כפולים מכופלים.

עוד תכסיס הוא להחליף רחמים וחמלה בקשיחות. טריק זה מיושם גם בצבא, וגם יושם בהצלחה ע"י הממשלה הסינית על אנשי סין האדומה. כאשר מולחפת חמלה עם נחמדות, האפקט הוא הרסני ומטריד בגלל שהאדם מאבד יכולת לצפות מה הולך לקרות. כל אחד אוהב לשלוט בחייו. ציפיה לעתיד ההתרחשויות היא חלק מתפיסת מוחו של אדם לגבי סביבתו. אפילו שליטה זאת נגזלת מהעבד. הם ילמדו להפסיק לגונן על עצמם, הם מפסיקים לחשוב בשביל עצמם אבל כצייתנים נכנעים לכל מה שהמזל מביא להם. המוח אינו יכול להבין את החיים, אז הוא מפסיק לנסות להבין את החיים, ורק בצורהקטלנית נכנע. דוקטור גרין (מנגלה) היה עדין מאוד כאשר שאב דם, וגם היה מאוד עדין כאשר ערך לילדים צילומי רנטגן. הוא דיבר אליהם בנחמדות ונתן להם סוכריות. אך כאשר המשיך במעלליו היה מאוד סאדיסט.

המתכנתים העדיפו להיות לא קבועים עם הילדים כך. לאחר זמן קצר הילד אינו יודע מה הם אהבה ושנאה. האדם, שטוען כי הוא אוהב אותם, נותן להם עינויים או הזנחה להתעללות ע"י אחרים. טריק שלישי הוא לתת לקורבן מטלות מונוטוניות, כמו תפילה או העתקת חומר כתוב רב מאוד. זה עוזר מאוד לפרודוקטיביות ולניתוק, וזהו עינוי שלא משאיר סימנים.

סקירה

כל האלמנטים של שליטת מוחות מאוגדים לתוך התוכנית הממלכתית. אם תסקור איך נראית כת שליטת מוח שהן לא חלק משליטת מוח ממלכתית טוטאלית, תגלה את אותם האלמנטים של שליטת מוח של כת בתוך חלקים שונים של שליטת מוחות ממלכתית באיזורי האישיות. (דבר זה לא קרה במקרה, האילומינטי בחנו את כל הכתות המשניות הללו על מנת למצוא אלמנטים ללוות לשליטת המוח שלהם.) חלק מהאלמנטים שתוכניות ממלכתיות חולקות עם כתות תיפוסיות של שליטת מוח הם:

1. צרכיו של היחיד מובטחים לבוא לקיום, אך מבוטלים כמטרת הקבוצה כולה. מתמחה האילומינטי (האדון) יבטיח לקיים צרכים פרטיים של איזורי אישיות, אך צרכים אילו נמחקים כאשר מוגדרות מטרות לקבוצה. למשל, לאיזורים ממלכתיים של מערכות האדם נאמר שהן חסרות פנים או לבבות. הם מתוכנתים לא לראות את פניהם ולא לשמוע את פעימות ליבם. אם מכונת מדידת דופק מחוברת לאיזור אישיות, איזור האישיות ירד לטראנס. למשל, המתמחה עלול להבטיח פנים ולבבות אבל לעולם לא יתן אותם לעבד הממלכתי אפילו אם יכל לתת אותם. ההבטחה היא מנגנון שליטה.

2. ניתוק מהעולם, כך שהמציאות היחידה היא המציאות של המנהיג. האילומינטי מבודדים את העבד כך שרעיונות חדשים אינם זמינים או מורשים מלבד למנהיג. “מה שאבא דוב [המתמחה] אומר זוהי המציאות.” כל איזור יתקשר רק עם מספר מצומצם של איזורים מסויימים. מה שזה עושה זה מבדיל ומחלק את האדם מחלקיו. הרצון והמוח מופרדים כל שלא יהיה ארגון ומרידה, ולא גישה לאיזורים אחרים שעלולים לדעת משהו. לעבד תכופות לא יתאפשר לראות אמא, סבתא, סבא, דודות, אחיות, ילדים, נכדים וחברים. הם ישללו מכל הקשרים הטבעיים ע"י שליטת מוח. זה לא אומר שהם חיים בוואקום, זה רק אומר שהמתמחה ימנע התפתחות קשרים חברתיים טבעיים. בידוד הוא המפתח וחלקים מהמוח נעשים להרגיש כחיות במקום כאנשים על מנת לבודד אותם מהאנושות. שום רעיון לא מורשה לעבד לעימות עם שקריו של המתמחה. הם מתוכנתים לשנוא את הנצרות ואת האלוהים של התורה, כך שהם יבודדו מהאלוהים האמיתי ואמצעי הרוחניות שלו.

3. תחושת הזהות של אדם נאבדת. העבד הממלכתי מאבד את העצמי שלו לטובת הכת והאדם שבראשה. שום תחושה של מאיפה אני מתחיל ומסיים, ואיפה המנהיג מתחיל ומסיים. תכנות ממלכתי הלך הרבה מעבר למה שכתות עשו, האיזורים של האישיות מהופנים לא לראות את פניהם, שהן חלק מהזהות שלהן.

4. מצבים חילופיים והיפנוזה בשימוש. המתמחהמתכנת משתמש בטכניקת היפנוזה. הם משרים ניתוק ע"י שירים, תפילות, סדרות הטלת אשמה, עינויים, בידוד, וכן שימוש בשירים, שחוזרים על טריגרים X 3 פעמים, ועוד הרבה היפנוזה.

5. תחושה של שלווה ושלום מושרת, במיוחד כאשר אדם מתמזג עם המנהיג. מנהיג הכת יקח קרדיט על כל מה שהעבד נהייה. הם מעוררים תחושת שלווה לגבי הפנטזיה של התמזגות עם המנהיג, לרוב זה מוצע ע"י המנהיג. אז הקורבן מתמין את המתעלל בתוכו. לדוגמה, המנהיג יכול לומר כי הוא אחד עם העבד וכי הוא "יצר" את העבד. המתמחה יטען שהוא אלוהים.

6. חוויות חוץ גופניות. חוויות חוץ גופניות (חח"ג) מעוררות ע"י עינויים ואימון אילומינטי, וגם ע"י הפיצולים.

7. הפגזת חושים ועייפות. הפגזות חושים בשימוש, הן כמו מניעת שינה, שליטה סביבתית והפגזת אהבה. כלובים, הפגזת אהבה לאיזורים מסויימים באישיות וחדרי פעוטות סטריליים נמצאים בשימוש.

8. מחשבה קריטית וחוסר הסכמה עם המנהיג אסורים. העבד חייב להשעות יכולת חשיבה קריטית או אי הסכמה עם המנהיג. העבד נאסר לתשאל את המנהיג (גם קרוי המתמחה), נאסר עליו להתרגז על המנהיג, אחרת העבד רוצה להיות מוענש. העבד חייב תמיד לציית או לשלם בכאב. איזורי האישיות מפוצלים כך שהם לא יכולים להשתמש במידע שבהם לניתוח המצב.

9. העבד חייב להכיר במציאות ע"י הזדהות עם התוקפן (המנהיג האילומינטי). הזדהות חזקה נוצרת עם המנהיג. העבד מתוכנת להגן על המנהיג.

10. הפרט רואה את מקום השליטה במנהיג ובאילומינטי מאשר בעצמו. תכנות דורס עצמאות.

11. שחור ולבן נוצרים ע"י התכנות. מספר רב של כתות גנוסטיות (ראה ספרו של פריץ תהיה חכם כשרץ לבחינת מהי כת גנוסטית) השתמשו בטכניקה זאת. אנשים בעדי יהווה וCUT, שהן כתות גנוסטיות, כמו כן חברים בקבוצות אחרות, כמו ה-CIA יזהו ששיטות אלו שומשו עליהם. (ה-CIA הוא במציאות רק עוד כת, וכת נשלטת ע"י האילומינטי לא סתם).

בידוד

ילדים נלקחים ממעונות יום ומתוכנתים מבלי ידיעת הוריהם, והם מבודדים מהוריהם האמיתיים. המתעללים יאמרו לילדים שהם בעצם "ההורים האמיתיים" ושהם מתכוונים לבוא לקחת אותם מחזקת הוריהם לאחר מכן. הם יגרמו לילד להרגיש מנותק ודחוי ע"י כולם כולל העולם בגדול. לפי הגיון מסויים, זה נכון, בגלל שהילד מצופה לעמוד בהתעללות הכי נוראית ועדיין אין לו עם מי לדבר. רגשות של בדידות וייאוש לוקחים שליטה על מוחו של הילד. דרכי מחשבה אלו משופרות רוחנית להביא רוחות שטניות שיבטיחו שהילד נשלט ע"י רגשות של חוסר תקווה.

במשך כל חייו של העבד, המתמחה והמתכנתים תמיד ינסו לזרוע אי אמון בקורבן. התכנות לרוב מתוכנן לזרוע אי אמון בכולם בעולם החיצוני מלבד המנהיג דמוי האל. אפילו על המנהיג לא ניתן לסמוך כמו שניתן לפחד ממנו ועל העבד להיות צייתן כלפיו.

העבד גם מוכנע לבדידות כילד ע"י סגירתו במקררים, ארונות, חדרים חשוכים, קופסאות ומיכלי בידוד. מניעת חושים היא דבר רציני, שהתגלה כגורם להזיות. המוח הולך למצבים חילופיים רק ממניעת חושים. חוקרי קטבים שרואים רק לבן לימים שלמים לבסוף חייבים להתמודד אם הסכנה הזו.

שינוי כתיב היד

הפסיכולוגיה פיתחה עם השנים מספר מבחני אישיות היטליים, ייעודיים ואישיים. לודוויג קלגס (מגרמניה), ה.י. אייזנק (מאנגליה), ומ.נ. בנקר (מארה"ב) הם כמה מחוקרים נודעים שלקחו את בחינת כתיב היד מהתחום המיסטי אל עבר התחום המדעי. (הכותב במשותף, פריץ, הינו גרפואנליסט מוסמך ע"י IGAS, אילו שעשו גראפואנליטיקה במקצועיות. ל- IGAS סטנדרט קשוח שלא מרשה לאף חבר לעסוק כלל או להיות קשור למיסטיקה, אך מתעקשים שהם מקפידים על בסיס מדעי לעבודתם).

כשאדם כותב, הוא ישתמש בערך ב 200 שרירים נפרדים בידו, זרועו, וגופו. המוח מתאם את כל תנועות שרירים אלו. אדם שמפענח כתיב יד טוב, נדרש לחפש בערך 800 דברים שונים בדוגמת כתיב פשוטה, כמו כמה חזק לחץ הכותב על כלי הכתיבה, כמה גדול, איפה הוא התחיל על הדף וכו'. במילים אחרות, במוח על מנת לכתוב היה צריך להחליט מאות החלטות בתוך שניות. יש יותר מדי החלטות על מנת לבצע את כולם בצורה מודעת. רוב ההחלטות נעשות על ידי התת מודע, והן מושפעות ממצב התודעה, האישיות, מצב הפיסי של הגוף והסביבה כולה.

מפענח כתיב יד טוב מסוגל לעבודת חזרה על הדרך. למה נעשתה הבחירה לגרום ל'פ' סופית להראות כמו 'ל'? למה התחיל הכותב באמצע העמוד ובזבז המון מקום בדף? תוך למידה מדעית והתבוננות, מגוון רחב של הבנות פותחו על ידי גראפולוגים לגבי למה בחירות מסויימות נעשות. ישנם גראפולוגים שמשתמשים בגישה הוליסטית, אחרים כמו גראפואנליסטים מפענחים כל סימן בנפרד בפני עצמו. שני השיטות יתנו את אותם תוצאות בתנאי שמפענח הכתיב הוא מומחה ומיישם את עקרונות הגראפולוגיה.

תורת פיענוח כתיב יד לא קיבלה את הקרדית הראוי לה, וחלק מהסיבה לכך היא, מיכיוון שזהו כלי אבחוני כל כך חזק, סוכנויות הביון רצו לשמור זאת לעצמם. בכל אופן, בישראל, השימוש בגרפולוגיה נמצא במדורי גיוס, ואף אחוז גדול מהעסקים משתמשים בו לבחינת מועמדים להעסקה. בישראל נרשמו אחוזים גבוהים של הצלחות גדולות בפיענוח כתיב יד.

כיצד משפיע פיענוח כתיב יד על שליטת מוחות? כמה דרכים. מספר מצומצם של מתכנתים נהיו מומחים בפיענוח כתיב יד. הם מודעים מאוד לכך שסימני התעללות בעבדים יופיעו בכתב. על ידי שינוי התנהגות (בדרך כלל עינוי) איזורי האישיות הקדמיים מאומנים בדרך שמסתירה את ההתעללות. מכיוון שההתעללות תופיע בכל מיני איזורים, איזורים רבים תוכנתו לא לקרוא או לכתוב. זה איך שגורמים לאיזורי אישיות צעירים להיות כנועים לאיזורים ישנים מהם שכותבים בעבורם.

מתכנתי האילומינטי היו גם מודעים לאיך שהשכל יכול להבריאלהשתנות על ידי עצמו אם תתבצע טראפיית כתיבה....

להמשך קריאה, באנגלית:

http://digilander.libero.it/davidenrico/Illuminati9.htm